פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על באר הגולה, באר ו ג׳

1 191 "גלגל - כמין אופן ברקיע שהמזלות נתונים בו. גלגל קבוע ואינו מגלגל, אלא כעין אופן עגלה המונח בקרקע. אבל המזלות מהלכים סביב הילוך מועט, ואין מקיפין את הגלגל, אלא כל מזל משמש את החמה נד ממקומו ומוליכו עד חבירו, וחוזר למקומו. לפיכך אין מזל עגלה נראית בדרום, ולא מזל עקרב בצפון, שהרי אין מקיפין, אלא מהלכין הילוך מועט וחוזרין" רש"י שם. ופירושו, כי לדעת חכמי ישראל יש גלגל שהוא המקום בו קשורים המזלות. גלגל זה קבוע הוא, ואילו המזלות הם שמשנים מעמדם מזמן לזמן.

2 192 פירוש - לדעת חכמי האומות המזלות והכוכבים תלויים בגלגל המסתובב, אך המזלות הקבועים בו אינם מסתובבים.

3 193 ומשמע מכך שהכוכבים עצמם הם המסתובבים מעט במקומותיהם, ולא הגלגל, שאם הגלגל היה בתנועה, מדוע שלא ימצא עגלה בדרום ועקרב בצפון.

4 194 פירוש - שמא הכוכבים בגלגל קבועים כברזל הריחיים, שאבני הריחים מסתובבות, והוא עומד יציב במקומו רש"י שם. אמנם המהר"ל יבאר זאת בסמוך ד"ה והשיב על זה באופן אחר.

5 195 פירוש - כציר הדלת שהוא מסתובב רק מעט, והדלת סובבת סבוב גדול רש"י שם. והמהר"ל יבאר זאת בסמוך ד"ה והשיב על זה באופן אחר.

6 196 פירוש - המליזים הבינו שכוונת חז"ל לומר שגורם התנועה של המזלות אינו נובע מהגלגל שהרי "גלגל קבוע", אלא גורם התנועה של המזלות נובע מעצמו, והגלגל לא זז כלום. ותלונה זו אינה מופיעה בקונטרס נגד התלמוד, כפי שרוב התלונות שבבאר הששי אינן מופיעות שם. וכנראה שרובן ככולן שאובות מספרי חכמי התכונה שבאותם ימים. וראה הערות 249, 290, 422.

7 197 "הכוכב חוזר בעצמו" - ובגמרא אמרו "מזלות", מחליף מזלות עם כוכבים, וכן הוא בהמשך דבריו. ולהלן ד"ה עוד טענו יבאר שיחס הכוכב לגלגל הוא כיחס הנפש לגוף, וכמו שאין הנפש נמצאת ללא גוף, כך מן הנמנע שימצא כוכב ללא גלגל. ושמעתי מהגר"י סרבניק שליט"א לבאר, שזה שמובן שהגלגל חוזר בעצמו יותר מאשר הכוכב חוזר על עצמו, הוא משום שכדי שהכוכב יסתובב סביב מסלולו הנך צריך שיפעל עליו כח כל הזמן, שכל תנועה סבובית נעשית על ידי כח הפועל אנכית לתנועה כשאינך מתחשב בקיום כח המשיכה בין גופים שונים. ולכך אין לנו הסבר לתמידיות התנועה הסבובית של הכוכב. אך הגלגל הסובב סביב עצמו, הרי זה כגלגל המונח על גבי ציר ישר העובר בתוכו, שאז הגלגל סובב סביב עצמו באמצעות הדחיפה ראשונה בלבד, כי מפאת חוק ההתמדה תמשך תנועה זו כל עוד שאין חיכוך נגדי. ולכך מובן יותר שהגלגל יסתובב סביב עצמו, מאשר שהכוכב יסתובב סביב עצמו. וראה להלן הערה 251.

8 198 "וכל שכן" - וביותר יקשה.

9 199 "מקום גבוה היה שם שנושקין יחד זה לזה" רשב"ם שם.

10 200 "חוזר, כדאמרינן בפסחים צד: גלגל חוזר ומזלות קבועים" רשב"ם שם. ותמוה, שהרשב"ם מביא את השיטת חכמי אומות העולם, ולא את שיטת חכמי ישראל ש"גלגל קבוע ומזלות חוזרין". אמנם לפי המשך דברי המהר"ל תתישב קושיא זו, ומ"מ זו קושיתו כאן.

11 201 שהגלגל אינו זז כלום.

12 202 שהרי ברור שהמזלות הם בתנועה תמידית, וכמבואר בר"ה יא:

13 203 א"כ לכו"ע הגלגל והמזלות הן בתנועה תמידית, ורק פליגי מי הסבה ומי המסובב; לחכמי ישראל, התנועה נובעת מהמזלות, ובעקבותיהם נגרר הגלגל גם כן. ואילו לחכמי אומות העולם, התנועה נובעת מהגלגל, ובעקבותיו נגררים המזלות גם כן.

14 204 ותנועת המסמר באה מחמת הספינה, אך למסמר מצד עצמו אין שום תנועה. וכן הוא במאמרי הרמב"ם, מאמר על דרשות חז"ל לרבי אברהם בן הרמב"ם, וז"ל: "לחכמי אומות העולם, שגלגל נע ונד, והכוכבים והמזלות אין להם תנועה, אך הם כמסמרות נטועים ונעים בתנועות הגלגל, ולא מעצמם".

15 205 ק"ק, מדוע החליף את המשל, ולא נשאר עם המשל של המסמר והספינה, ורק במקום לבאר לפי חכמי אומות העולם שהכוכב הוא כמסמר בספינה, יבאר עכשו לחכמי ישראל שהגלגל הוא כמסמר בספינה. וצריך לומר, שלכו"ע הכוכב קטן מן הגלגל ראה להלן הערה 238, לכך אי אפשר להמשיל את הגלגל למסמר בספינה, כי המסמר קטן ביחס לספינה, ואילו הגלגל הוא גדול ביחס לכוכב. אך ניתן להמשיל את הגלגל לקרון, שהוא גדול יותר מהסוסים שלפניו, אך מ"מ התנועה אינה באה ממנו.

16 206 בא לבאר, שלכאורה תשובתו של רבי מורה שלחכמי ישראל המזלות סובבים ברקיע בלא גלגל, שאם הם סובבים בתוך גלגל, ואף הגלגל הוא בתנועה, מדוע לא יקשה גם לחכמי ישראל הקושיא "מעולם לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפון", כפי שקשה על חכמי אומות העולם, שתנועת הגלגל היתה צריכה להיות גם מהדרום לצפון. ועל כך יבאר שאין הדבר כן, שאע"פ שגם לחכמי ישראל הגלגל בתנועה, מ"מ יש הבדל גדול בין תנועת גלגל זו לתנועת הגלגל אליבא דחכמי אומות העולם, וכמו שיבאר.

17 207 כפי שאומרים חכמי אומות העולם.

18 208 כפי שהסביר רש"י פסחים צד: "גלגל - כמין אופן ברקיע, שהמזלות נתונים בו". ובגבורות ה' הקדמה שניה יד כתב: "אם יאמר שהגלגל הוא כדורי, ולא שייך בעצם הגלגל התחלה וסוף, כמו שהוא בכל דבר שהוא כדורי".

19 209 כמבואר בהערה הקודמת. וכן כתב להלן ד"ה ועוד כי בביאור מאמרם סנהדרין פז. ש"ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות", שביאר שם "שהארץ כדורית, וכל דבר שהוא כדור תוכל לעשות האמצעי מאיזה המקום שתרצה". וכן כתב בח"א לקידושין סט. ב, קמז:: "כי כל הארץ הוא ככדור, והכדור הוא שווה בכל צד".

20 210 לשון הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פ"ג ה"ב: "כל גלגל וגלגל משמונה הגלגלים שבהם הכוכבים נחלק לגלגלים הרבה, זה למעלה מזה... מהן גלגלים סובבים ממערב למזרח, ומהן סובבים ממזרח למערב, כמו הגלגל התשיעי החוזר ממזרח למערב". וראה רש"י ר"ה יא: שביאר את תנועת המזלות ממזרח למערב.

21 211 פירוש - דבר זה לא יתרחש לפי חכמי ישראל, וכמו שמבאר.

22 212 כמו שאמרו ברכות נט. שעל ידי כוכבים ממזל כימה הקב"ה הביא את המבול, ועל ידי כוכבים ממזל עיש הקב"ה סתם את המבול.

23 213 "מה כוכבים אין אורו של זה דומה לזה, אף צדיקים" ספרי עקב יא, כא.

24 214 כי הוא כדורי, וכמו שביאר למעלה.

25 215 כפי שפירש רש"י פסחים צד: את דברי רבי, וז"ל: "ואי סלקא דעתך גלגל חוזר ומזלות קבועין, נמצא גלגל מוליך ומגלגל המזלות לכל ד' הרוחות, כשם שהוא מגלגל".

26 216 פירוש - לפי המהלך של המהר"ל בהכרח שיש לבאר פירוש חדש בדברי רב אחא. כי לפי הבנת המהר"ל שאף לחכמי ישראל הגלגל בתנועה, ורק שיש לחלק בין תנועת הגלגל הבאה מהכוכבים חכמי ישראל, לתנועת גלגל של כדור חכמי האומות, א"כ עיקר נקודתו של רבי הוא שכאשר התנועה באה מגלגל כדורי, אין תנועה זו אמורה להיות מוגבלת כלל. ועל כך בהכרח שישיב רב אחא שאף תנועה הבאה מגלגל כדורי ניתנת להגבלה מסויימת. ולכך "בוצינא דריחא" ו"צנורא דדשא" יהיו דוגמאות של הגבלה לתנועת גלגל כדורי, וכמו שיבאר.

27 217 "פשוט" - שאינו מוגדר לשום כיון, אלא שוה לכל. וראה למעלה בבאר הרביעי הערה 281 שנתבאר שם שפשיטות היא אינה מוגדרת כלל. וראה להלן הערה 688.

28 218 פירוש - ישנו ציר שעליו סובב הגלגל, וציר זה אינו עומד באופן אנכי וישר ממזרח למערב, אלא מוטה כלפי הצד, ועובר מדרום לצפון.

29 219 פירוש - הגלגל מתגלגל על שני קוים ישרים, המשמשים בעבורו כפסים לרכבת.

30 220 על הסברו הראשון של רב אחא "כבוצינא דריחא".

31 221 הסברו השני של רב אחא "כצנורא דדשא".

32 222 של רבי "לעולם לא מצאנו עגלה בדרום ועקרב בצפון".

33 223 אותם אנשים המודים על האמת.

34 224 שקושית רב אחא היא מצד הקוטר או הקוטב שעליו מסתובב הגלגל.

35 225 "קוטב הכדור" הוא "צנורא דדשא", והם המסילות שעליהם עובר הגלגל. "קוטר הכדור" הוא "בוצינא דרחיא", והוא הקוטר שעליו סובב הגלגל. ומתוך שרב אחא נקט בשני ציורים, מוכח שההבדל ביניהם הוא כפי שביאר. ורש"י בגמרא שם ביאר את קושית רב אחא באופן אחר, ראה למעלה הערות 194, 195.

36 226 פירוש - יותר מסתבר לתלות את הפעולה בפועל המזל, מאשר לתלות הפעולה בדבר שאינו פועל הגלגל. ואודות שהמזל הוא הכח הפועל, כן כתב בנתיב יראת ה' פ"ג ב, כט:, וז"ל: "מלת 'מזל' שהוא מלשון שפע... מי שהוא מוכן לקבל השפע הזה מן המזל, שעל ידו ההשפעה, הוא מקבל". ואמרו שבת קנו. "מזל מחכים, מזל מעשיר". ובב"ר י, ו אמרו "אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל, הדא הוא דכתיב איוב לח, לג 'הידעת חוקות שמים אם תשים משטרו בארץ וגו", לשון שוטר", הרי המזל הוא שוטר בבריאה ראה גו"א דברים פט"ז אות יז. והרי כח המזלות גורם שכלליות עבודה זרה תיקרא על שמו; "עובדי כוכבים ומזלות". דוגמה לדבר; התנועה והפעולה שהאדם עושה, אינה מתייחסת לגופו ולשכלו, אלא לנפשו, וכפי שכתב בנתיב העבודה פי"ח א, קלט:: "כל פעולה אשר יפעול אדם מתיחס אל הנפש, שהוא כח פועל כאשר ידוע", והובא למעלה בבאר השני הערה 359. וכשם שתנועת האדם אינה מתייחסת לגופו, אלא לנפשו, כך תנועת הגלגל צריכה להתייחס למזלות, ולא לגלגל הנושא אותם שכל נושא הוא גשמי, וכמבואר למעלה בבאר הרביעי הערה 936. ובסמוך יבאר שיחס המזלות לגלגל הוא כיחס הנפש לגוף.

37 227 ועוד אודות שאין תנועת הגלגל נובעת מעצמה, אלא מכח אחר, ראה בח"א לנדרים לט. ב, יז: במחלוקתו עם המו"נ ב, א.

38 228 ששאלו המליזים על חז"ל "שדבר זה אי אפשר לומר בשום צד, שיהיה הכוכב חוזר בעצמו" לשונו למעלה.

39 229 פירוש - הגלגל הוא כמו כדור. והנה ישנם כוכבים שונים הפזורים על פני הכדור, כאשר הכוכבים הנמצאים בפנימיותו של הכדור מקיפים שטח קטן יותר מהכוכבים הנמצאים בחיצוניותו של הכדור. ומכל מקום כל הכוכבים הללו משלימים את היקפם במשך שנה אחת. נמצא שהכוכבים הנמצאים על מרכז הכדור כגון בקו הקוטר מהירים יותר מהכוכבים הנמצאים בפנימיותו של הכדור, שהרי הם מקיפים מסלול גדול יותר בזמן שוה.

40 230 כן כתב בהקשר אחר המו"נ ח"א פע"ג, הקדמה שלישת, וז"ל: "נאמר להם, הראיתם כשיתנועע הרכב סיבוב שלם, הלא החלק אשר במקיפו הלך דרך העגולה הגדולה, בזמן ההוא בעצמו אשר הלך בו החלק אשר הוא קרוב לנקודת מרכזו העגולה הקטנה, אם כן תנועת המקיף יותר ממהרת מתנועת העגולה הפנימית".

41 231 כיצד ישנם כוכבים בעלי מהירות שונה אחד מרעהו.

42 232 פירוש - קו ההיקף הגדול ביותר שנמצא על הגלגל קו הקוטר.

43 233 פירוש - ניתן לתלות את הפרשי המהירות שבין הכוכבים השונים בהבדלי מיקומם על הגלגל; כוכב הממוקם בפנימיות הגלגל הוא איטי יותר מכוכב הממוקם על קו הקוטר של הגלגל, שהרי הוא מקיף מסלול קטן יותר בזמן שוה. וכל זה לפי חכמי אומות העולם, שהתנועה באה מהגלגל עצמו.

44 234 פירוש - אם הכוכבים היו מנותקים מהגלגל הנושא אותם, והיו מסתובבים באופן עצמאי לגמרי.

45 235 פירוש - התנועה של הכוכב יכולה לבוא לידי בטוי רק באמצעות הגלגל, ואין לתנועת הכוכב נתיב אחר לבטוי.

46 236 ומחמת כן הוא משרת וטפל לנפש. ובדר"ח פ"ב מ"ט פט: כתב: "הגוף והנפש יש להם חבור ביחד, והגוף הוא נושא לנפש". ושם פ"ד מי"ד קפח: כתב: "וידוע כי הנפש הוא מנהיג את כל איברי האדם, והאדם מקבל הנהגה מן הנפש... ואין הגוף פועל... רק הפועל הוא הנפש הפועלת, והוא דומה אל המלך שהוא פועל ומושל. וזה שאמר הכתוב משלי כא, א 'לב מלך ביד ה", וזהו כי המלך דומה אל הלב ששם הנפש החיוני". ובגבורות ה' פמ"ז קפח: כתב: "כמו שהנפש הוא מנהיג איברי אדם, כך המלך מנהיג העם". וראה למעלה בבאר השני הערה 537, ובגו"א בראשית פי"ד הערה 55, ובח"א לב"ב עג: ג, צו:.

47 237 סנהדרין צא. "אמר ליה אנטונינוס לרבי, גוף ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין. כיצד, גוף אומר נשמה חטאת, שמיום שפירשה ממני הריני מוטל כאבן דומם בקבר. ונשמה אומרת גוף חטא, שמיום שפירשתי ממנו הריני פורחת באויר כצפור. אמר ליה אמשול לך משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שהיה לו פרדס נאה, והיה בו בכורות "תאני בכורות" רש"י שם נאות, והושיב בו שני שומרים, אחד חיגר, ואחד סומא. אמר לו חיגר לסומא, בכורות נאות אני רואה בפרדס, בוא והרכיבני ונביאם לאכלם. רכב חיגר על גבי סומא, והביאום ואכלום. לימים בא בעל פרדס. אמר להן בכורות נאות היכן הן, אמר לו חיגר כלום יש לי רגלים להלך בהן. אמר לו סומא, כלום יש לי עינים לראות. מה עשה, הרכיב חיגר על גבי סומא, ודן אותם כאחד. אף הקב"ה מביא נשמה וזורקה בגוף, ודן אותם כאחד". הרי שהנפש המניעה את הגוף היא כמו חיגר, ורגליה ניתנות לה רק באמצעות הגוף. ובח"א שם ג, קפ. כתב: "הנשמה אין עליו דין גמור, שהרי הוא בלבד לא היה יכול לחטוא, רק אם נתחבר הגוף עמו". הרי שהחלק הרוחני המניע באדם, אינו יכול לפעול אלא רק במסגרת הגוף. וראה גו"א שמות פי"ד סוף אות כא, ושם הערה 128.

48 238 "גלגל... הוא גדול מן הכוכב, שהוא נושא הכוכב, ובו הוא קבוע, והכוכב כחלק ממנו" פירוש מהמלות זרות בסוף מו"נ.

49 239 בא לבאר מדוע הכוכב בהכרח ימשך אחר הגלגל, ולא להיפך, שהגלגל בהכרח ימשך אחר הכוכב.

50 240 פירוש - שיהיה הגלגל נמשך אחר הכוכב זה אי אפשר לומר.

51 241 פירוש - לא יתכן שיהיה בכוכבים דבר הכרחי שיגרור מחמת כן את הגלגל בעקבותיהם, כי אין הכוכבים מוגבלים בשום צורה שהיא, ולכך אינם מחייבים מהלך מסוים בצורה זו או אחרת.

52 242 שהוא צורת הגלגל.

53 243 פירוש - יקרה לכוכב את מה שקורה לגלגל שהכוכב קבוע בו.

54 244 אם כוונתו לומר שיבאר יותר ענין זה בשאר ספריו, אזי לא מצאתי מקומו.